אלו ימים של משבר מנהיגותי ושבר חברתי ונדמה שהכל מסביבנו מתפרק לחתיכות. זהו קץ עידן התמימות ותחילתו של עידן חדש שעדיין לא ברור מהו, אבל מאוד ברור מה הוא לא יהיה. אלו ימים של כאוס, בלבול וקריסה של כל מה שחשבנו שהוא יציב בחיים שלנו. לצד האכזבה מן ההנהגה הכושלת שלנו, אנחנו עדים להתארגנויות שונות ומבורכות של עזרה הדדית, סולידריות, שותפויות והתארגנויות של מחאה אזרחית שהמשותף להן - התארגנויות שצמחו מלמטה למעלה באופן ספונטני ומבוזר. בימים של ייאוש, מעודד לראות דרכים אחרות להתארגנויות של אנשים שפועלים יחד באופן השתתפותי.
אנחנו ממליצים בחום לקרוא את המאמר שכתבו מרגרט וויטלי ודבי פרייז ותרגמה בכישרון רב מאיה רימר-"מגיבור למארח"
ואולי זה מה שאנחנו בעצם צריכים בימים אלו... פחות "גיבורים" ויותר "מארחים"?
לרגל שליחת הניוזלטר ביקשנו מחברינו לטריבונה לכתוב על שותפות. נראה כי בימים אלו אין דבר שאנחנו מייחלים לו יותר מלהרגיש ביחד ובשותפות גורל.
ישראל כותב לנו על "ישעיהו הנביא בימי קורונה - קריאה לאנשי חינוך!" ומביא פרספקטיבה מעניינת על שותפות מההיבט של מורים-תלמידים-הורים.
ברוך כותב לנו על "שנות השגשוג שעוד נכונו לנו" ומביא את נקודת המבט המעניינת שלו על שותפות בארגון השתתפותי.
|